"כל דבר בעיצוב קשור בגוף האדם"

בני האדם מתייחסים אל גוף האדם בתת מודע כערך עליון, היחסים הגדלים והפרופורציות בין האיברים. כדיי לקבוע מתי חפץ, מוצר, בגד חלל או מבנה מעוצבים אנו בוחנים אותו דרך זכוכית המגדלת של היחסים והפרופורציות של אותו ערך עליון יציר הבריאה גוף האדם. כל איבר בגוף מורכב מאלמנטים קטנים בינוניים וגדולים וכולם מורכבים מנקודות קווים מישורים ונפחים.
לדוגמא,  כף היד בנויה מהכף הגדולה, אצבעות בינוניות וציפורניים קטנות, והכף בנויה מנקודות/ ציפורניים קווים/אצבעות ומישורים/הכף ותנועה שלהם יוצרת נפח.

כל דבר שנמצא בו את המרכיבים הנ"ל יחשב בעינינו למעוצב אם ניקח לדוגמא את עולם האופנה, הבגד אותו אנו לובשים בנוי מנקודות קוים ומישורים ויוצר נפח כדי לכסות את הגוף ובבגד תמיד יהיו אלמנטים קטנים בינוניים וגדולים כדי שהמוח יחליט כי הדבר מעוצב.

כשאשה עומדת מול המראה לבושה בשמלה שחורה חלקה  טרם יציאה לאירוע תמיד היא תביט ותרגיש כי משהוא חסר ותחפש את התוספת לשלמות עיצובית בעיני עצמה, כאן נכנס לתמונה כל עולם אביזריי האופנה, החגורה, הסיכה או התיק התואם, לעיתים הצעיף התואם כדי להרגיש מעוצבת והכל קשור בעולם של קטן בינוני וגדול והקשר לפרופורציות של גוף האדם.
לאדריכלות ולאופנה הרבה מן המשותף למרות ההבדלים הגדולים , הריי אופנה היא בת חלוף עם שימוש קצר של חומרים רכים ונוזלים לעומת אדריכלות שהיא מונומנטאלית וקבועה עם שימוש בחומרים חזקים ונוקשים.

חרף ההבדל בגודל, בקנה מידה והחומרים, נקודת המוצא בעיצוב אופנה ובאדריכלות היא גוף האדם, בשני התחומים מחפשים דרך לגונן ולכסות אותנו תוך מתן אפשרות לזהות אישית, פוליטית, דתית ותרבותית.

 

עיצוב או אופנה?

 

נשאלת השאלה מי מהם היה קודם אופנה או עיצוב ובתשובה לשאלה כדאי לחזור לאחור לסיפור גן העדן ועץ הדעת שאם כך אזי האופנה הייתה קודם אבל השאלה הנכונה היא מתי החל העיצוב או האדריכלות, עיצוב או אדריכלות החלו מן הרגע בו האדם חיפש מחסה או הגנה מפני הטבע, כך שהוא מצד אחד מכסה עצמו בעורות, צמחים ומסתתר בתוך המערות.
בתקופות מאוחרות יותר בימים של המלכים והמלכות לאופנה היה מקום של כבוד בהחצנה והאדרה של המלך, שימוש בבדים מסוגננים ומעוצבים לבגדים או בדים לריפוד שנארגו או הובאו ממחוזות רחוקים ונעשה בהם שימוש גם בהלבשת מרחב המחיה של ארמון המלך.

 

אופנה שהיא ארכיטקטורה אדריכלית

 

קוקו שאנל אמרה "אופנה היא ארכיטקטורה, זה עניין של פרופורציה"

אופנה היא אדריכלות, גם מעצב האופנה וגם האדריכל משתמשים בגיאומטריה כדי ליצור צורות, הקשר בין אופנה לאדריכלות ידוע כבר למעלה מ 100 שנים, אך לא נחקר לעומק על ידי היסטוריונים, מעצבים או אדריכלים. כיום יש ניסיון ראשון לחקור את הקשר העכשווי בין האדריכלות לאופנה על ידי בחינת רעיונות, דימויים, טכניקות וחומרים בשימוש אנשי חזון משני התחומים כמו מרטין מרג'יאלה, איסי מיאקי, אלכסנדר מקווין, טדאו אנדו ויצירת חוקי אדריכלות עם זהות של אופנה. בדים, כמו חומרי בניין יוצרים קוים ישרים ועגולים, פרופורציות וזוויות מוגזמות, צלליות חזקות עם דגש על מבנה וצורה, בנוסף קפלים גדולים, שכבות, מרקמים ופני שטח יוצרים נפח (תלת ממד).

 

פייר בלמיין הצהיר "תפירה היא אדריכלות של תנועה"

בעולם העכשווי מותגי האופנה ומעל לכל חברות האופנה מחויבות לעצב מוצרים חדשים, בנוסף לשטחים חדשים, כמו בוטיקים ואולמות תצוגה כדי לתרגם את ערכיהם וליצור דפוסי חיים חדשים ולייצר צורך חדש. היום החיבור בין אופנה לעיצוב פנים קרוב יותר מתמיד, כמו שאדם מעצב את המלתחה שלו ובוחר סגנון לבגדים כך הוא בוחר סגנון עבור ביתו. לפעמים קל למצוא השראה בארון הבגדים מאשר באיזה מגזין. מותגי האופנה הגדולים יותר ויותר פונים לתחום הלבשת כמו ארמני, זארה, פוקס.

לאחרונה מותגי האופנה החלו להשקיע בתחום עיצוב פנים, במיוחד בתחום האירוח, המלון מהווה נקודת מפגש ואינטראקציה בין המערכות וההיבטים האדריכליים במרחבי הפנים ומערכת היחסים עם  רהיטים אביזרים, טקסטיל, וחומרים וצבעים. מלונות הבוטיק הפורחים בערים הגדולות מעידים על התופעה יותר מכל עמו במלונות בולגרי ארמני ופנדי.